ציטוטים

א. ציטוטים ממקורות ידועים

אבא אבן: עמים מקבלים את ההחלטות הנכונות רק לאחר שמיצו את כל שאר האפשרויות.
*
איינשטיין: "יש רק שני דברים שהם אין סופיים - היקום, וכסילותה של האנושות. אינני בטוח לגבי הראשון".
*
איינשטיין (2): ההבדל בין טפשות לגאונות, הוא שלגאונות יש גבולות.
*
איינשטיין (3): לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן.
*
איינשטיין (4): אינני יודע כיצד יילחמו במלחמת העולם השלישית, אך הרביעית תתנהל במקלות ואבנים.
*
איינשטיין (5): אם יתברר שתורת היחסות נכונה, הצרפתים יקראו לי אזרח העולם, השוויצרים יקראו לי שוויצרי והגרמנים יקראו לי גרמני. אם יתברר שהיא אינה נכונה, הצרפתים יקראו לי שוויצרי, השוויצרים יקראו לי גרמני, והגרמנים יגידו שאני יהודיי.
*
איזופוס (בספרו "משלי איזופוס"): "שועל רעב ראה ענבים תלויים מעל גפן מטפסת. רצה להגיע אליהם ולא יכול. התרחק מהם באומרו אל נפשו `בוסר הם`".
(משלי איזופוס. הנמשל - אדם שאין לו יכולת להשיג דבר מה משכנע את עצמו שהוא למעשה אינו רוצה בו).
*
אייזנהואר, דוויט(1): מנסיוני בשדה הקרב למדתי, שלתוכניות אין ערך, אך לתכנון אין תחליף.
*
אייזנהאואר, דוויט(2): What counts is not necessarily the size of the dog in the fight;
it`s the size of the fight in the dog
*
אי(י)קן, ג`ורג` (סנטור אמריקני): והיה אם נתעורר בבוקר וניווכח, שכולנו בני אותו גזע, אמונה וצבע, היה סמוך ובטוח שבשעת צהריים, כבר נמצא עילה לדעה קדומה.
*
אלן, אמיל אוגיסט: אין דבר מסוכן מרעיון, כשיש לך רק רעיון אחד.
*
אלן, וודי: לא הייתי הולך לאף מועדון שמוכן לקבל אותי.
*
אסימוב, איזק: אף פעם אל תניח לחוש המוסר שלך למנוע ממך לעשות את המעשה הנכון.
*
אריסטו: חבר של כל אחד הוא חבר של אף אחד.

[פתגם דומה המובא אצל דה מונטיין- להיות בכל מקום זה להיות בשום מקום]
*
אריסטו (2): יש פינות של כסילות אפילו במוחו של חכם מופלג.
*
אריסטו (3): היופי הוא מכתב ההמלצה הטוב ביותר.
*
בגין, מנחם: גם המובן מאליו צריך שייאמר לפעמים.
*
בובר, מרטין: לכל מסע יש יעד נסתר, שהנווד אינו מודע לו.
*
בונד: "Never say "never.
*
בייקון, פרנסיס (1): בנקמה, אדם משתווה לאויבו. בהתעלמות ממנה הוא מתעלה עליו (מסות).
*
בייקון, פרנסיס (2): ידידות מכפילה את השמחה ומחלקת את הכאב.
*
בייקון, פרנסיס (3): הגורל מוכר אלף דברים למי שממהר, שאותם הוא נותן חינם למי שמחכה.
*
בייקון, פרנסיס (4): מי שרבים פוחדים ממנו, חייב לפחד מאנשים רבים.
*
ברק, אהרון (שופט): צר לי על אורכו היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק כדי לכתוב פסק דין קצר יותר (השופט אהרן ברק, בג"צ 428/86, יצחק ברזילי נ` ממשלת ישראל, פ"ד מ(3), 505 ,עמ` 576-577. משפט דומה נאמר כבר בעבר ע"י בלייז פסקל, והוא מיוחס בטעות למארק טויין).
*
ברקלי, ג`ורג`: "קודם אנו מעלים אבק, ולאחר מכן מתאוננים על שאין אנו יכולים לראות" (מובא בספרו של משה שטרנברג, פילוסופיה ומשפט).

(אמירה זו היא חלק מטענתו כי רוב הקשיים שחסמו בפני פילוסופים את הדרך אל האמת והדעת, הם קשיים שהם עצמם יצרו באמצעות הנחות משונות).
*
גולדנברג, אמנון (עו"ד): לפעמים גם אמירת האמת היא אופציה.
*
גלדסטון, ויליאם (שופט אנגלי): justice delayed is justice denied

[השהיית דין צדק ע"י בית המשפט ("עינוי דין") כמוה כאי עשיית צדק. מימרה זו מובאת בספרו של חיים כהן, בספרו "צדק במשפט" (אוניברסיטה משודרת, תשנ"ג-1992), בעמ` 70, והוא הוסיף עליה, כי "כבר נתבשרנו מפי נביאינו כי שופט טוב הוא לא רק `דורש משפט` כי אם גם `מהיר צדק` (ישעיהו ט"ז). וראה עוד בעמ` 69 את דעתו (ונימוקיה) כי עינוי דין חמור אף מעיוות דין ומקלקול הדין].
*
דה בלזאק, הונורי: אכזריות ופחד הולכים יד ביד.
*
דה גול, שארל: בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף.
*
דה-דיבארול, קונט: ידידות בין נשים היא שביתת נשק.
*
דה-מונטיין, מישל: אני מצטט אחרים, רק כדי שאיטיב לבטא את עצמי.

דה-מונטיין, מישל (2): "מה שמצוי מחוץ לגדר ההרגל נחשב בעינינו מחוץ לגדר ההיגיון" (המסות, 152).

*

דה-מונטיין, מישל(3): "גם אם נוכל להיות מלומדים בכוח ידיעתם של אחרים, למצער לא נוכל להיות נבונים אלא מתבונתנו אנו" (המסות, 176. במלים אחרות, מאחרים נוכל ללמוד ידע, אך לא תבונה).

*

דה-מונטיין, מישל (4): "לדעת על פה אין פירושו לדעת" (המסות, 191. הציטוט המלא: "לדעת על פה אין פירושו לדעת. אין פירוש הדבר אלא לזכור את מה שהנחנו למשמרת בראשנו. מה שאנו יודעים לאשורו, אפשר לנו להשתמש בו בלא שבעל הדבר יעמוד מול עינינו, בלא שנפנה את מבטנו אל ספרו").

*

דה-מונטיין, מישל (5): "אש האהבה, המוצאת לה מילים, אינה אלא בעירה זעומה" (המסות, 35, בשם פטררקה. פירוש: אהבה אמיתית, היא כזו שלא ניתן לבטא במילים).

*

דה-מונטיין, מישל (6): "הצער הקליל מרבה שיח, וצער כבד נאלם דום" (המסות, 35, בשם סנקה).

*

דה-מונטיין, מישל (7): "הניצחון ראוי תמיד לתהילה, בין שהושג בכוח המזל ובין שבכוח הגבורה" (המסות, 53, בשם אריוסטו).

*

דה-מונטיין, מישל (8): "נפש שאין לה מטרה קבועה, מאבדת את דרכה. שכן, כמו שנאמר, להיות בכל מקום זה להיות בשום מקום"(המסות, 56).

*

דה-מונטיין, מישל (9): היש מי שיורה כל היום כולו ואינו קולע פעם אחת למטרה? [המסות, 70. נאמר ביחס לאנשים המתיימרים לחזות את העתיד, ו"מוכיחים" זאת ע"י כך שלעתים הצליחו].

*

ד`יזרעאלי, בנג`מין: האסטרטגיה המסוכנת ביותר היא לנסות לעבור תהום בשתי קפיצות (כלומר יש בעיות שחייבים לפתור אותן מהר ובאבחה אחת, ולא בשלבים) [יש מייחסים אמירה זו לדיוויד לויד ג`ורג`].
*
דנינג ("לורד דנינג", שופט אנגלי מפורסם): "בית הלורדים הוא כמו גן עדן - אתה רוצה להגיע לשם מתישהו, אבל לא כל עוד יש בך חיים" (מילים אלה נאמרו על ידו כנימוק לבחירתו מרצון לעבור מבית הלורדים, מוסד השיפוט הגבוה באנגליה, לערכאת הערעורים הנמוכה יותר).
*
הגל: אנו למדים מההיסטוריה, שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה.
*
היינה, היינריך: "לא הייתי אומר, כי אין אופי לאשה. יותר נכון לומר, כי יש לה אופי חדש בכל יום ויום.
*
ויילד, אוסקר: דבר אינו נעשה נכון רק משום שמישהו מת למענו.
*
ויילד (2): כדי לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון צריך לשתוק רוב הזמן.
*
ויילד (3): כל ביקורת, המעולה ביותר, היא מעין אוטוביוגרפיה (מזכיר את מאמר חז"ל "כל הפוסל - במומו פוסל").
*
ויילד (4): לחיות זה נדיר, רוב האנשים פשוט קיימים.
*
ויילד (5): אני לא צעיר מספיק כדי לדעת הכול.
*
וייצמן, חיים: אין דבר מסוכן יותר מאדם קטן המטפח את רגשי המרירות שלו בסתר ליבו.
*
ז`בוטינסקי, זאב: אין טעם שתעמוד דום בהמנון, אם מישהו מנצל זאת כדי לכייס אותך (=גינונים הם חשובים, אך לא כשהם פוגעים בצד המעשי).
*
זלדה: (שיר)- "לכל איש יש שם, שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואמו / לכל איש יש שם, שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו, ונתן לו האריג / לכל איש יש שם, שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו / לכל איש יש שם, שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו / לכל איש יש שם, שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו / לכל איש יש שם, שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו / לכל איש יש שם, שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו / לכל איש יש שם, שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עוורונו / לכל איש יש שם, שנתן לו הים ונתן לו מותו".
*
חוסייני, חאלד: אנשים חושבים שניתן לקבור את העבר. אך הוא מפלס את הדרך החוצה בציפורניו (בספרו רודף העפיפונים. מימרה נוספת שלו- באפגניסטן, הרבה מאוד ילדים, אך מעט מאוד ילדות).
*
טוויין, מארק (ויש מייחסים לפסקל): "הייתי כותב לך מכתב קצר יותר אך לא היה לי זמן" (= המחשבה המושקעת בכתיבה קצרה, חדה וממוקדת דורשת זמן רב יותר מכתיבה ארוכה ומייגעת).

[משפט זה מיוחס למארק טוויין, אך כנראה שמדובר בטעות, וה"בעלים" האמיתי הוא בלייז פסקל. ראיתי באחד האתרים מקורות מהימנים לכך].
*
טוויין, מארק (2): קל מאד להפסיק לעשן, עשיתי זאת כבר אלפי פעמים.
*
טוויין, מארק (3): התגברתי על כוח הרצון שלי, וחזרתי לעשן.
*
טוויין, מארק (4): עדיף לשמור על שתיקה ולהיראות טיפש, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה.
*

טוויין, מארק (5): "אם הסטטיסטיקה מדויקת, הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי, כוכב קטן מהבהב, עכור ועלוב, האובד בזוהר של שביל החלב. לפי ההיגיון, שמו של היהודי לא היה צריך לעלות לכותרות כמעט בכלל, אבל שומעים עליו בהווה, ותמיד שמעו עליו בעבר. הוא זוהר ככוכב לכת בשמים, לא פחות מן המעצמות הגדולות. חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים, בחוסר כל יחס למספרו באוכלוסיה הכללית. תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות, מדע, אומנות, מוסיקה, כלכלה, רפואה ומדעי הרוח, חורגת מכל קנה מידה סביר. הוא זה שידע להילחם על נפשו בכל הדורות, גם כשידיו כפותות לאחור, ומותר לו להתהדר בכך. לעומתו, המצרים, הבבלים והפרסים קמו בזמנם, מילאו את שמי הארץ ככוכבי שביט, עד שזיוום נמוג ודעך לחלוטין. בעקבותיהם באו היוונים והרומאים ברעמים כבירים, עד שגם הם נשתתקו ונעלמו. עמים אחרים זינקו והחזיקו בלפיד הגדול עד שכבה, וכיום הם יושבים בחשכה תחת השמש. היהודי צפה בכולם, ניצח את כולם, ואף על פי כן איננו מראה סימני התדרדרות, גם לא תופעות של זיקנה, תשישות או אובדן תנופה. ערנותו לא כהתה וחכמתו לא פגה. כל הברואים חדלים פרט ליהודי. כל עוצמה מתפוגגת לאיטה, רק חוסנו שריר וקיים. מהו סוד חיי הנצח?" (המאמר שבו נמצאים הדברים מצוי בספר: מארק טויין, מסע תענוגות לארץ הקודש, נספח: "בנוגע ליהודים", 193-207).

*

טולסטוי: "כל המשפחות המאושרות - דומות זו לזו. כל משפחה אומללה - בדרכה שלה" (בספרו "אנה קרנינה").
*
טולסטוי (2): להגיד שיצירת אמנות היא טובה אך רוב בני האדם אינם מבינים אותה, זה כמו להגיד שאוכל הוא טוב אך רוב בני האדם אינם מסוגלים לאכול אותו.
*
טרומן, הארי: If you can`t convince them, confuse them
*
כצנלסון, ברל: רצינו לגדל דור של אפיקורסים, אך גידלנו דור של עמי ארצות.
*
לורד רוסל (עו"ד אנגלי): העונש על ביגמיה הוא שתי חותנות.
*
לינקולן, אברהם: אתה יכול לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, או את כל האנשים חלק מהזמן, אך לעולם לא תוכל לרמות את כל האנשים כל הזמן.
*
ליפמן, וולטר: אם כולם חושבים אותו דבר, לפחות אחד לא חשב הרבה.
*
לנדוי (השופט): "זכותך להניף זרועותיך נגמרת בדיוק במקום שבו מתחיל חוטם חברך" (דברים אלה מובאים על ידי השופט לנדוי, בפסק הדין ד"נ 9/77, עמ` 344. משפט זה מקורו בתשובתו של שופט אנגלי לאדם שהניף זרועותיו, פגע בחוטם חבירו וטען במשפט שזכותו היא להניף את זרועותיו כרצונו בארץ חופשית. הדברים הובאו בספר FREE SPEACH IN THE UNITED STATES, מאת Chafee).
*
לוק, ג`ון: "ודאי שהידיעה היתה מתקדמת בעולם הרבה יותר, אילו לא היו בעוכריהם של בעלי החקירה...השימוש הלמדני, אך הריק, במילים מוזרות, בלתי טבעיות ובלתי מובנות, שהוכנסו למדעים ונעשו לכעין אמנות מיוחדת... צורות דיבור בלתי ברורות וריקות מכל תוכן, השימוש הבלתי נכון בלשון, נחשבו לסודות המדע במשך זמן רב. מילים קשות שלא במקומן, בעלות מובן קל ערך או מחוסרות כל מובן, חזקה עליהן שייחשבו ללמדנות עמוקה ולעיון מופלג. לא קל יהא להוכיח, בין למשמיעים אותן ובין לשומעיהן, שאינן אלא מחסה לבערות ואבן נגף לידיעה האמיתית. אם נפרוץ פרצה במקדש זה של שחצנות ובערות, נביא, כמדומני, תועלת לשכל האדם" (לוק, מסה על סכל האדם, עמ` 19-18. וראו בהמשך את אמרותיהם ברוח זה של קלצקין ושל ראסל).
*
לויד ג`ורג`, דיוויד: אי אפשר לעבור תהום בשתי קפיצות (כלומר יש בעיות שחייבים לפתור אותן מהר ובאבחה אחת, ולא בשלבים) [יש מייחסים אמירה זו לבנג`מין ד`יזרעאלי].
*
מאו לסה לונג: גם מסע בן אלפי קילומטרים, חייב להתחיל בצעד אחד קטן.
*
מיל, ג`ון סטיוארט: "מי שמרשה לחברה או לסביבה, לבחור בשבילו בתכנית החיים שלו, אין לו צורך בשום כישרון אחר חוץ מן החיקוי הקופי. אך מי שבוחר בתכניתו לעצמו, מביא לידי שימוש את כל כוחותיו..." (בספרו "על החירות").
*
מילר, אולין: כדי להיות בטוח במשהו, צריך לדעת עליו הכול או לא לדעת עליו כלום.
*
מלוויל, הרמן: הלבן הוא היעדרו הנגלה של הצבע (בספרו מובי דיק).
*
מרפי (=חוקי מרפי): כל הדברים הטובים בחיים הם או לא חוקיים, או לא מוסריים, או משמינים.
*
מרפי (2): בהירות המסמך תעמוד תמיד ביחס הפוך לחשיבותו.
*
נבוקוב, ולדימיר: גאון הוא אפריקני שחולם על שלג.
*
נפוליאון: לעולם אל תפריע לאויב שלך כשהוא עושה טעות.
*
נפוליאון (2): צבא של עכברים שעליו מפקד אריה, י כול לעשות יותר מאשר צבא של אריות עליו מפקד עכבר (יש אומרים כי זהו פתגם אפגני)..
*
ניטשה: מה שלא מחסל אותי מחשל אותי.
*
ניטשה (2): מי שיש לו `למה` שבעבורו יחיה, יכול לשאת כמעט כל `איך`.
*
ניטשה (3): סופו של איש האמת להגיע לכלל הכרה שהוא משקר לעצמו כל ימיו.
*
סנט-אכזופרי: כשאנשים קטנים עושים צל גדול, סימן שהשמש שוקעת (בספרו "הנסיך הקטן").
*
סנטיאנה, ג`ורג`: מי שאינו לומד מן ההיסטוריה, סופו לחזור עליה.
*
סנטיאנה (2): כאשר גברים ונשים מסכימים ביניהם, זה רק במסקנות. הנימוקים שלהם שונים לחלוטין.
*
סנטיאנה(3): למזלנו הרב, את רוב השאלות שאין אנו יודעים לענות עליהן, גם איננו יודעים לשאול.
*
עגנון, ש"י: "חכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על-ידי חכמים גמורים. בתוך כך קופצים הטיפשים והרשעים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם". [המשך: "מעתה היאך נותנים החכמים לעולם שיאבד על-ידי השוטים והרשעים? אלא מתוך שהחכמים חכמים ומוסיפים חכמה, כל שנראה להם אתמול כחכמה שלימה רואים אותו היום שאינו חכמה ואינם עומדים על דעתם ואינם תוקעים עצמם לשום דבר מפני החכמה שמוליכה את החכמים ממעלה למעלה. לא כן הטיפשים, כל דבר שנתנו בו עיניהם הרי הם מחזיקים בו ואינם מניחים ממנו, שאם יניחו ידיהם ממנו אין להם מה יעשו בעולם. לפיכך כל ימיהם תחבולות ובלבד שיחזיקו את העולם בידיהם"].
*
פון ביסמארק, אוטו: מי שאינו סוציאליסט בגיל עשרים הוא חסר לב. מי שעדיין סוציאליסט בגיל ארבעים הוא חסר ראש.
*
פורד, הנרי: בין אם אתם חושבים שאתם מסוגלים ובין אם לא, אתם צודקים.
*
פן אדייר, ויליאם: חיה את חייך כך, שלא תתבייש למכור את התוכי של משפחתך לרכילאית של העיר.
*
פסקל (ג`ורג`?): כשאנשים אינם מצליחים להפוך את הצודק לחזק, הם נוטים להפוך את החזק לצודק.
*
פסקל (בליז): ללב יש שכל משלו, שהשכל אינו מסוגל להבינו [גרסה אחרת: ללב יש נימוקים משלו, שההגיון אינו מבין בהם דבר].

[אמירה דומה של שופנהאואר: מעולם לא שכנע איש את רעהו באמצעות ההיגיון לבדו].
*
פסקל (בליז): "הייתי כותב לך מכתב קצר יותר אך לא היה לי זמן" (= המחשבה המושקעת בכתיבה קצרה, חדה וממוקדת דורשת זמן רב יותר מכתיבה ארוכה ומייגעת).
*
פרוסט, רוברט: הגילוי האמיתי איננו במציאת נוף חדש אלא ברכישת מבט חדש.
*
פתגם אפגני (יש מייחסים לנפוליאון): צבא של כבשים ואריה בראשם, יביסו כל צבא של אריות שכבשה בראשם.
*
פתגם סיני: טוב לשאול ולהיות טיפש לדקה, מלא לשאול ולהיות טיפש לנצח.
*
פתגם סיני (2): למידה ללא מחשבה- דבר מיותר. מחשבה ללא למידה- דבר מסוכן.
*
פתגם סיני (3): "איננו יכולים למנוע מציפורי הדאגה והצער מלרחף מעל לראשינו. אנו יכולים רק למנוע מהן לבנות לעצמן קינים בשערות ראשינו".
*
פתגם ערבי (י"א רומי): אויבו של אויבי הוא ידידי.
*
צנט גיורגיי, אלברט: לגלות זה לראות את מה שכולם ראו אך לחשוב על מה שאיש לא חשב.
*
צ`רצ`יל, וינסטון: הטיעון הכי טוב נגד הדמוקרטיה הוא שיחה בת 5 דקות עם המצביע הממוצע.
*
קונן דויל, ארתור: הבינוניות, אינה מכירה בדבר הנעלה ממנה. הכשרון, מבחין מייד בגאונות (בספרו עמק הפחד).
*
קונפוציוס: עבוד בדבר שאתה אוהב, ולא תצטרך לעבוד אפילו יום אחד.
*
קונפוציוס (2): (על הטבע האנושי): אנשים מכלים את בריאותם כדי להרוויח כסף, ולבסוף נאלצים לבזבז את כל כספם כדי להשיב את בריאותם. הם חיים כאילו לעולם לא ימותו, ולבסוף מתים כאילו מעולם לא חיו.
*
קופי (בספרו הידוע מבוא ללוגיקה): אף שרשרת אינה חזקה מחולייתה החלשה ביותר (נמצא גם ב"עמק הפחד", של א. קונן דויל).
*
קורצ`אק, יאנוש: אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם.
*
קורצ`אק (2): היה זהיר במעשים, אך נועז ונטול רסן בחלומות.
*
קורצ`אק (3): (שיר)- "חיית - כמה חרשת / כמה ככרות לחם אפית / כמה זרעת / כמה עצים נטעת / כמה לבנים הנחת לבניין, בטרם תאסף אל עמך / למי הענקת מחומך, במי כושל תמכת / למי הורית דרך בלי לתבוע, הכרת טובה ומתן פרס / מה התרומה שתרמת / את מי שרת".
*
קטרינג, צ'ארלס: בעיה שנוסחה כהלכה היא בעיה שנפתרה למחצה.
*
קיסינג`ר: מתינות היא מעלה רק אצל מי שיש לו אלטרנטיבה.
*
קיפלינג, רודיארד: השערת האשה, מדויקת מוודאות הגבר.
*
קירקגור, סרן: הבעיה עם החיים היא, שאפשר להבין אותם רק לאחור, אבל חיים אותם קדימה".
*
קלצקין: פילוסוף שאינו יודע להעביר רעיונות כבדי משקל בשפה בהירה, יש להטיל ספק קודם כל בעצם ההבנה שלו, ורק אחר כך בכושר ההבעה שלו.
*
קסטנר, אריך: "רק כאשר לאמיצים תהיה תבונה ולנבונים יהיה אומץ, רק אז יהיה אפשר להבחין בהתקדמות של האנושות, דבר שבטעות חשבו שכבר קרה" (בספרו "הכתה המעופפת").
*
קסטנר (2): המקריות היא המעצמה החזקה בעולם (מתוך פצפונת ואנטון, בפרק "ההרהור השלושה עשר ונושאו").

[כוונתו היא לכך שרבים מהמאורעות החשובים שהשפיעו על ההיסטוריה כולה, תחילתם במקרה, שהיה יכול להתרחש לגמרי אחרת, ר` שם דוגמאות היסטוריות].
*
קפקא, פרנץ: "לדעתי צריך לקרוא רק ספרים שצורבים ודוקרים. אם הספר שאנו קוראים אינו מעורר אותנו כמהלומה הניחתת על הראש, למה לקרוא אותו? ...ספרים הגורמים לנו אושר, יכולנו, לו היה לנו צורך בהם, לכתוב בעצמנו. אבל אנחנו זקוקים לספרים הפועלים עלינו כמו אסון, ספרים המכאיבים לנו כמו מותו של מישהו שאנו אוהבים יותר מאשר את עצמנו, ספרים המעוררים בנו תחושה שגורשנו אל היער, הרחק מנוכחות אדם, כמו התאבדות: ספר צריך להיות גרזן המבקע את הים הקפוא בתוכנו: זו דעתי" (מכתבים, 27 בינואר 1903).
*
קרול, לואיס, מחבר "אליס בארץ הפלאות" (מספר ציטוטים מן הספר): 1) "אמור לי בבקשה, לאן אני צריכה ללכת?" שאלה אליס. "זה תלוי לאן את רוצה להגיע", אמר החתול. "לא אכפת לי לאן", אמרה אליס. "אם כן, זה לא משנה באיזו דרך את בוחרת", ענה החתול / 2) "היום הוא היום הראשון בשארית חיי" (אליס) / 3) "גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום" / 4) "פעמים רבות ראיתי חתול בלי חיוך, חשבה אליס, אבל חיוך בלי חתול הוא הדבר הכי מוזר שראיתי כל חיי".
*
קלינטון, ביל (נשיא ארה"ב): להיות נשיא זה כמו להיות שומר של בית קברות, כולם נמצאים מתחתיך אבל אינם מקשיבים לך.
*
ראנד, איאן: אין מחשבות רעות, מלבד מחשבה אחת: הסרוב לחשוב.
*
ראסל (פילוסוף): כשתראה פילוסוף או מתמטיקן מדבר בלשון מעורפלת, תדע שאינו יודע מה הוא סח.
*
רוזוולט, פרנקלין: "מוטב לנו למות על רגלינו, מאשר לחיות על ברכינו" (פתגם דומה של דולורס איבארורי: מוטב להיות אלמנת גיבור מלהיות אשת פחדן. וכן: מוטב למות בעמידה מאשר לחיות על הברכיים].
*
רולינג: קל יותר לסלוח לאדם כשהתברר שטעה, מאשר לסלוח לאדם כשהתברר שצדק.
*
שופנהאואר, ארתור: (על ההבדל בין בעל כשרון לבין גאון): "בעל הכשרון, כמוהו כצלף הפוגע במטרה, אשר איש מלבדו אינו מסוגל להגיע אליה. גאון, כמוהו כצלף הפוגע במטרה שאחרים אינם מסוגלים אפילו לראות".
*
שופנהואר (2): את שהלב דוחה, אין הראש מקרב.
*
שופנהואר(3): "מעולם לא שכנע איש את רעהו באמצעות ההיגיון לבדו"
*
שטיין, אליעזר: ידען, הוא מי שאני שואל אותו שאלה והוא יודע את התשובה, ולא מי שיכול להרצות את ידיעותיו שעה ארוכה.

ב. ציטוטים ופתגמים שטרם הצלחתי למצוא את מקורם (אודה לגולשים)

יש אנשים המביאים אושר באשר הם הולכים; ויש אנשים המביאים אושר כאשר הם הולכים.
*
בפוליטיקה, כמו במתמטיקה, כוחו של האחד נובע ממספר האפסים שמאחוריו.
*
הדרך הטובה ביותר לזכור את יום נישואיך היא לשכוח אותו פעם אחת.
*
היום הוא המחר שאתמול כל כך חששת מפניו (סטיקר ע"ג מכונית).
*
זה לא הוגן, ש-99 אחוז מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל היתר.
*
הכלל לפיו קולו של שוטה הוא שווה משקל לקולו של גאון, הוא היופי שבדמוקרטיה. אבל התוצאה לפיה קולם של שני טיפשים שווה יותר מקולו של גאון אחד, היא כבר בלתי נסבלת.
*
כשתרד לעומקם של דברים, תגיע לפסגתם.
*
נישואין ראשונים- התגברות הדמיון על ההגיון. נישואין שניים- התגברות הדיכאון על הניסיון.
*
כל חברה נשפטת על פי הדרך שבה היא מתייחסת לאלה שהמזל האיר להם פנים פחות מלאחרים.
*
הדמיון ניתן לאדם כדי לפצותו על מה שאינו; ההומור ניתן לאדם כדי לפצותו על מה שהינו.
*
התגברתי על שחצנותי. עכשיו אני מושלם.
*
אין אדם פשוט, כי לא פשוט להיות אדם.
*
אם זה טיפשי וזה עובד, זה לא טפשי!
*
אל תיתן לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר.
*
החלטות טובות באות מניסיון. ניסיון בא מהחלטות גרועות.
*
הוא שקרן עד כדי כך, שאפילו ההיפך ממה שהוא אומר איננו נכון (מקור לא ידוע. יש אומרים ר` נפתלי מרופשיץ).
*
I made up my mind already, don`t confuse me with facts.
*
"בעבר נתתי גם להגנה להשמיע את דבריה, אבל זה רק בילבל אותי" (שופט מצליח).
*
אם אין לך מה לומר אל תביע זאת במילים.
*
להתרגז פירושו להעניש את עצמך על טפשותם של אחרים.
*
כשאתה מנסה ליצור רושם, זה בדיוק הרושם שאתה יוצר.
*
You will never have second chance to make first impression.
*
העובדה שאיש אינו מבין אותך, אינה בהכרח הופכת אותך לאמן.
*
כשאתה שומע רעיון חדש, אל תפתח את פיך לפני שתפתח את ראשך.
*
היזהר- לעיתים האור בקצה המנהרה הוא הפנס של הרכבת שמולך.
*
למקומות ששווה להגיע אליהם, אין קיצורי דרך.
*
אושרך לא יגיע על ידי שתשיג כל מה שאתה רוצה, אלא על ידי שתלמד לרצות כל מה שהשגת.
*
איש אינו זוכר את סגנו של בר כוכבא.
*
נאום טוב מצריך שתהיה בו התחלה מעניינת, סוף מעניין, ושיהיו קרובים זה לזה ככל האפשר.
*
מוסדות להשכלה גבוהה אינם ערובה נגד מחשבה ממוצעת.
*
Better the devil you know than the one you don`t know
*
דעותיי יכולות להשתנות, אך לא העובדה שאני צודק.
*
מיליוני בני אדם משתוקקים לחיי נצח, למרות העובדה שרובם לא יודעים מה לעשות עם עצמם בסוף שבוע גשום.
*
"סיפור אינדיאני" (לקוח מאתר http://www.derech.net/stories.htm): "בתוך כל אדם נאבקים שני זאבים", סיפר האינדיאני לנכדו בעת ערב, "האחד, הוא רוע, כעס, קינאה, צער, חרטה, תאוות בצע, יוהרה, רחמים עצמיים, אשמה, עלבון, נחיתות, שקרים, עליונות ואגו. השני, הוא טוב, הנאה, שלום, אהבה, תיקווה, שלווה, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמפטיה, אמת, רחמים ואמונה". לאחר מחשבה, שאל הנכד: "איזה זאב מנצח?" ענה האינדיאני: "זה שאתה מאכיל".
*
כוח הנשים ביופיין, יופי הגברים בכוחם.
*
קשה לעשות תחזיות, בייחוד לגבי העתיד (מובא בספרו של חיים שפירא, שיחות על תורת המשחקים).
*
זיכרו את כלל הזהב: מי שיש לו זהב הוא הקובע את הכללים.

ג. לקסיקון הגדרות שנונות

חוק= דבר שאין בו צורך כאשר בני האדם הם ישרים, ואין בו תועלת כאשר הם מושחתים (בנימין ד`יזרעלי, 1804-1881).
*
מסקנה= הנקודה שאליה אתה מגיע כשנמאס לך לחשוב.
*
ניסיון= השם שאנשים נותנים לטעויות שלהם (א. ויילד).
*
נודניק= אדם ששואלים אותו `מה נשמע` והוא מתחיל לספר.
*
נודניק=אדם שגוזל ממך את בדידותך מבלי לספק לך חברה.
*
נודניק= אחד שמדבר על עצמו כשאתם רוצים לדבר על עצמכם.
*
חבר מושבעים= תריסר בני אדם, שנתמנו על ידי בית המשפט כדי להחליט לאיזה צד יש עו"ד משכנע יותר (רוברט פרוסט).
*
כלכלן= מישהו שיודע להסביר לך מחר, למה מה שניבא אתמול, לא התרחש היום.
*
מתכנת מחשבים= מישהו, שבדרכים שאינך מבין, פותר בעיות שעל קיומן לא ידעת.
*
מומחה= אדם שמבין קצת, במה שאתה לא מבין בכלל.
*
בנק= מוסד שילווה לך כסף, רק אם תוכיח שאינך זקוק לו.
*
קלאסיקה= משהו שכולם אוהבים לומר שקראו, אבל אף אחד לא אוהב לקרוא (מארק טוויין).
*
פסימיסט= אופטימיסט עם ניסיון.
*
מצפון= החלק שסובל כששאר החלקים נהנים.
*
אופיטמיסט: "ההגדרה האחרונה של אופטימיסט היא: אדם הפותר תשבצים בעט (קלמנט קינג שורטר). [הגדרה אחרת: אדם שטרם רכש די ניסיון (דון מארקיז)].
*
פוליסת ביטוח= Covers everything, except what happens
*
עורך דין= אדם שכאשר הלקוח מתקשר אליו ומודיע לו "עשיתי תאונה"!, הוא עונה - חכה רגע, אני מייד מגיע עם העדים..
*
וירוס= מה שהרופא אומר שיש לך, כשהוא לא יודע מה יש לך.
*
דמוקרטיה= מערכת הדוגלת בהשקפה שמשקל קולם של שני טיפשים גדול יותר משל גאון אחד.
*
דמוקרטיה= מערכת שבה יש לך זכות להביע מה שאתה חושב, גם אם אינך אדם חושב.
*
דמוקרטיה= אמונה הגורסת שמשום מה הכלל טיפש פחות מהבודדים המרכיבים אותו.
*
דמוקרטיה= זכותך לבחור מדינאים שאותם אתה כלל לא מכיר, לנהל גופים ותעשיות שעליהם אינך יודע דבר (על פי ראנד).
*
צבע לבן: "יותר משהוא צבע, הריהו היעדרו הנגלה של הצבע" (ה. מלוויל, בספרו "מובי דיק").
*
אופנה= משהו שאתה מאמץ כשאתה לא יודע מי אתה (קוונטין קריספ).
*
זמן= הדבר שנברא כדי למנוע מכל המאורעות לקרות בו זמנית.
*
סוד= דבר שאתה מספר אותו רק לאדם אחד בכל פעם.
*
כעס= הענשה של עצמך בגין מחדליהם של אחרים.
*
פנאטיות= להכפיל את מאמציך כאשר כבר שכחת את מטרתך (סנטיאנה).
*
חינוך= הריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל (ניטשה).
*
ידידות בין נשים= שביתת נשק (קונט די דיבארול).
*
פסיכולוג= אדם שהתפקיד שלו הוא לקחת את הדאגות הקטנות שלך ולהפוך אותן לתסביך אחד גדול [הג` נוספת: אדם חסר דאגות, כל זמן שלאחרים יש]. [הג` נוספת: אדם ששואל אותך תמורת כסף את השאלות שאשתך שואלת אותך בחינם].
*
פסיכיאטר= האדם השני שאתה מדבר איתו, אחרי שהתחלת לדבר עם עצמך.
*
פוליטיקה= מאבק על אינטרסים במסווה של מאבק על ערכים.
*
פרסום= האומנות לקחת כמה חצאי אמיתות ולהפוך אותם לשקר אחד גדול.
*
צבוע= אדם שמסוגל לחבר ספר בשבח האתאיזם ולהתפלל שיהיה רב מכר.
*
טלויזיה= מסטיק לעיניים (רייט).
*
עיתונות: "עיתונות היא כלי שאינו מסוגל להבחין בין שקיעת הציביליזציה לתאונת אופניים" (ג` ברנרד שאו).
*
קונצנזוס: "קונצנזוס משמעו שכולם מסכימים להגיד ביחד מה שאף אחד לא מאמין בו בנפרד" (אבא אבן).
*
ההבדל בין פיקח לחכם: הפיקח יודע להיחלץ מתסבוכות, שהחכם יודע כיצד לא להיקלע אליהן מלכתחילה.
*
ההבדל בין קומוניסט לאנטי-קומוניסט: קומוניסט הוא מי שקורא את כתבי לנין ומרקס. אנטי קומוניסט הוא מי שקורא את כתבי לנין ומרקס והבין אותם.
*
על ההבדל בין גאון לבעל כשרון: "בעל הכשרון, כמוהו כצלף הפוגע במטרה, אשר איש מלבדו אינו מסוגל להגיע אליה. גאון, כמוהו כצלף הפוגע במטרה שאחרים אינם מסוגלים אפילו לראות" (שופנהואר).

[ולדימיר נבוקוב: "גאון הוא אפריקני שחולם על שלג"].
*
ההבדל בין שלומיאל לשלימזל= השלומיאל שופך בטעות את התה על חולצתו של השלימזל.
*
ההבדל בין קומדיה לטרגדיה: כשאדם הולך ברחוב, מחליק על בננה ונופל לבור ביוב, זו קומדיה. כשאותו דבר קורה לנו עצמנו, זו טרגדיה.
*
ההבדל בין מתמטיקאי לאדם מן השורה: קח מצד אחד אדם מן השורה ומצד שני מתמטיקאי, ושאל אותם "כיצד מעבירים כוס מהשיש לארון". שניהם יאמרו לך "לוקחים מהשיש ומעבירים לארון". לאחר מכן שאל אותם "וכיצד מעבירים כוס מהשולחן לארון". האדם מן השורה יענה, "לוקחים מהשולחן ומעבירים לארון", והמתמטיקאי יענה "לוקחים מהשולחן ומעבירים לשיש, ומשם הפתרון הוא כמו בתשובה הקודמת".
*
היחס שבין נישואין ראשונים לנישואין שניים: נישואין ראשונים - התגבות הדמיון על ההיגיון. נישואין שניים - התגברות הדיכאון על הניסיון.
*
אכזריות וספורט: כשאדם מחסל נמר, הוא קורא לזה ספורט. כשנמר מחסל אדם, הוא קורא לזה אכזריות (ג`ורג` ברנארד שאו). .
*
היחס בין דמיון והומור: דמיון ניתן לאדם כדי לפצותו על מה שאינו, והומור ניתן לו כדי לפצותו על מה שהינו.
*
ההבדל בין אינטיליגנט לאינטלקטואל: אינטלקטואל- מצטט אחרים. אינטיליגנט - מצטטים אותו.
*
המשותף בין פוליטיקה למתמטיקה: בשניהם, כוחו של האחד הוא תוצאה של מספר האפסים שמאחוריו.
*
ההבדל בין פלגיאטור (=מעתיק, גונב יצירות) לחוקר: המעתיק מספר אחד, הוא פלגיאטור. המעתיק מכמה ספרים, הוא חוקר.
*
קשה ובלתי אפשרי: דבר קשה אפשר לעשותו מייד. הבלתי אפשרי לוקח קצת יותר זמן (ג`ורג` סנטיאנה).
*
המשותף לחוק ולנקניקיות: מומלץ לא לראות איך יוצרים אותם (אוטו וון ביסמארק, 1815-1898).
*
היחס בין שתיקה לטאקט: השתיקה - סייג לחכמה. הטאקט- חכמת הסייג (חנניה רייכמן).
*
בין מנהיגות טובה לניהול טוב: ניהול טוב - לעשות את הדברים נכון. מנהיגות טובה -לעשות את הדברים הנכונים (באנגלית: doing things right מול doing the right things). [פטר דראקר].